חבל תראקיה צפון  מזרח יוון

בתי מלון וצימרים מומלצים באיזור זה לחצו כאן ובצעו הזמנה באינטרנט ללא עמלות תיווך.! חבל תראקיה נמצא בתוך גבולותיהן של שלוש מדינות: יוון, טורקיה ובולגריה. חלקו היווני של האזור הוא ארוך וצר ונמצא בצפון-מזרח יוון. תראקיה היא המחוז המזרחי ביותר של המדינה, והערים המרכזיות בה הן Alexandroupoli ו- Xanthi. תראקיה היא אזור עם היסטוריה עשירה ויש בה אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים מרתקים.

יש בשטחה הרבה כנסיות ומנזרים מקסימים המספקים טעימה מחיי התרבות והקהילה שבה. זהו יעד תיירותי בצפון מזרח יוון, שמציע למבקרים בו חופשה אלטרנטיבית וייחודית. אם אתם מטיילים שמעדיפים להתרחק מהמולת התיירות הצפופה ביוון  זהו המקום בשבילכם. תראקיה תחשוף בפניכם מרחבי טבע עצומים, מסורת מתיישבים עתיקה, מזון מקומי נהדר ומיתולוגיה מעוררת השראה. באופן יחסי מגיעים לאזור מעט מאוד תיירים, כך שיש עוד הרבה חלקים לחקור ולגלות פה.

אתם יכולים לצפות לפסיפס אנושי מרהיב עם מגוון אתני רחב ומסקרן. זה הזמן לארוז את המזוודות ולהתכונן לנופש ציורי באזור פורח ומרענן. השפה הרשמית בחבל תראקיה היא כמובן יוונית, אך במרבית המסעדות ובתי המלון תמצאו גם טקסטים באנגלית ואנשי צוות דוברי אנגלית. אפשרות חביבה היא ללמוד מספר משפטים בסיסיים ביוונית לפני הטיול, כך תגרמו למקומיים לחייך בסיפוק ולהעריך את הניסיון שלכם. המטבע המקומי הוא היורו, כמו בשאר חלקי המדינה. קחו בחשבון שלעתים מתייחסים בחשדנות כלשהי לשטרות של מאה יורו ומעלה, ומעדיפים לקבל שטרות בסכומים נמוכים יותר. במידה ותתקלו בסירוב תוכלו לפרוט אותם באחד הבנקים. כמו כן, במסעדות ובתי קפה השירות כלול על פי רוב במחיר המזון/שתייה, אך נהוג להשאיר טיפ של כ- 5%-10% עבור המלצר.

האקלים באזור חבל תראקיה הינו קריר וסגרירי יותר מהאזורים המרכזיים/דרומיים של יוון. אך גם כאן מזג האוויר נוטה להיות נעים ונוח יחסית לשאר אירופה. באופן כללי החודשים המומלצים לטיול בתראקיה הם בין אפריל ליוני ובין ספטמבר לאוקטובר, אולם גם עונת הקיץ החמה בהחלט מאפשרת חופשה מוצלחת. היסטוריה ומיתולוגיה: במיתוס של המיתולוגיה היוונית מוזכר חבל תראקיה כמקום הולדתו של אורפאוס ודמויות מיתיות נוספות. ישנם מעט ממצאים הקשורים בהתיישבות הפרהיסטורית באזור, ורובם מתייחסים לחלק הצפוני ביותר שלו. מידע רב ומשמעותי על אורך החיים הקדום בתראקיה התקבל מיצירותיו המפורסמות של הסופר הדגול הומרוס. סביב המאה החמישית התפתחה העיירה Avdira אשר סופחה עם הזמן לתרבות היוונית, והייתה בין היתר תחת שלטון מקדוני ורומאי. יש עדויות על העיר קסנטי (Xanthi) החל משנת 879 לפני הספירה, ובמאות ה-13 וה-14 היא הייתה החשובה ביותר באזור. מעט לאחר מכן החל הכיבוש העותמאני של יוון. חבל תראקיה ידוע בזכות גידולי הטבק המסורתיים שלו, שהחלו במאה ה-17 והיוו חלק ניכר מההתפתחות הכלכלית-פוליטית של האזור. במאה ה-19, הערים הגדולות שבה תפקדו כמרכזי מסחר חשובים, בשל החקלאות המשגשגת. בשנת 1912 בולגריה כבשה את האזור ושנה לאחר מכן הוא הושב ליוונים, אך הוחזר לבולגריה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה האזור צורף באופן רשמי ליוון, בשנת 1945.

זקוקים לעוד מידע על תרקיה? או להמלצה על מלונות, טיולים, אטרקציות או גם אם יש לכם שאלות על יעדים אחרים ביוון, השאירו פנייה ונשמח לענות בהקדם וללא עלות - יוון והאיים - הכל על יוון במקום אחד.

העיר קאבאלה.

אתרי עניין ואטרקציות ברחבי חבל תראקיה: ישנו מגוון גדול במיוחד של פעילויות ומקומות בהם תוכלו לבקר ולבלות. חובבי הטבע ימצאו עניין במסלולי טיול בפאתי הישובים השונים, לצד עולם חי וצמחייה עשירים וצבעוניים. מי שמתעניין בהיסטוריה, אדריכלות ודתות ימצא גם הוא הרבה אתרים יפים ובעלי חשיבות. ואם תרצו להתפנק במסעדות, בתי קפה וחופים - גם את זה תוכלו לעשות באזור הידידותי והמזמין של תראקיה. לא משנה במה תבחרו, עומדות בפניכם אופציות מעולות שישדרגו את החופשה שלכם. לפניכם מספר המלצות על הערים הגדולות באזור ועל מוקדי העניין השווים ביותר:

קסנטי (XÁNTHI) העיר בנויה על המדרונות של הרי רודפי, והיא הבירה של מחוז קסנטי שבתראקיה. כאן תוכלו לערוך הפסקה בטיול שלכם בתראקיה ולהתענג על המקום התוסס והמעניין הזה. יש פה מתחם בתי קפה אטרקטיבי מאוד בתוך רובע בסגנון עותמאני. בנוסף, תוכלו להצטייד בשוק המזון העמוס ואחר כך להתפנק במסעדות המקומיות עם אוכל טוב. באזור שליד אוניברסיטת תראקיה תוכלו להצטרף לאוכלוסייה הצעירה ולבקר במגוון בתי קולנוע ומסעדות שוקקות במיוחד. אם אתם נמצאים בעיר ביום שבת, אל תפספסו את יריד הרחוב הענק שמופעל על ידי סוחרים ממוצאים אתניים שונים, והשמחה רבה. נקודת עניין נוספת שמומלץ לבקר בה היא העיר העתיקה, שם תוכלו לשוטט ברחובות מרוצפים וצרים ולהתבונן במבנים מושקעים. העיצובים האדריכליים מתאפיינים בהרבה צבעוניות ומרפסות ברזל מעוטרות. בהמשך השכונה ישנם סממנים מובהקים של האוכלוסייה המוסלמית-דתית וניתן לראות את אופן הייבוש המסורתי של עלי הטבק, על גגות הבתים. אטרקציה נוספת בעיר היא מוזיאון הפולקלור (Folk Museum) שנמצא בפאתי הגבעה לצד העיר העתיקה. שם תוכלו להתרשם מהיצע רחב של פריטים מההיסטוריה של התרבות המקומית כמו תלבושות, תכשיטים וחפצים הקשורים בתעשיית הטבק המפותחת.

אתר הטבע Évros Delta זהו אזור המיועד במיוחד עבור חובבי הצפרות, אך גם עבור מי שמוכן לצאת להרפתקה בשטחי הטבע הצפוניים של יוון. זהו בית הגידול ותחנת נדידה למגוון ענק של יותר מ-250 זנים שונים של ציפורים ועופות דורסים. הנופים כאן יחודיים וכוללים מקוואות מים גדולים, וחלקות חקלאיות רבות. כשתבקרו באזור מומלץ לבחור בדרכים היותר דרומיות שלו, זאת מכיוון שבצפון שוכנים בסיסים צבאיים של יוון וזהו כמובן מראה פחות מלבב. מקום שבהחלט לא כדאי לפספס הוא אגם המים המלוחים "Límni Dhrakónda", שם ניתן לראות בין היתר סוגים שונים של בעלי כנף, בהתאם לעונות השנה.

אלכסנדרופולי (ALEXANDHROÚPOLI) עיר מודרנית לאורך החוף של ים תראקיה. היא הוקמה על ידי רוסים בתקופת המלחמה עם הטורקים, בשנת 1878. רק בשנת 1920 העיר נעשתה חלק מיוון והמלך אלכסנדר העניק לה את שמה. בעיר ישנן מספר אטרקציות שמושכות אליהן תיירים בעיקר בחודשי הקיץ (בהחלט מומלץ להזמין בתי מלון מראש בעונה זו). בין היתר תוכלו לבקר כאן במוזיאון אתנולוגי (Ethnological Museum of Thrace), שנחשב לאחד מהטובים מסוגו ביוון. האוספים שבו מציגים מידע רב על קבוצת אתניות רבות שהתגוררו, או עדין גרות באזור של תראקיה. לצד התערוכות תמצאו גם קטעי ווידיאו אינפורמטיביים וחנות מזכרות חביבה. זאת ועוד, אחת מהאטרקציות הפופולריות בעיר היא בילוי בחוף הים. החוף באלכסנדרופולי הוא יפה, מזמין ושוקק חיים. שם תוכלו לצפות במגדלור בגובה 18 מ' שנבנה בשנת 1880 והוא מתפקד כסימן ההיכר המובהק של העיר. מלבד רחצה מרעננת בים, ניתן לנוח גם בבתי הקפה הרבים ולנסות את משקה "הפראפּה" - גרסה חזקה במיוחד של קפה קר. באזור ישנה גם טיילת עם דוכנים של אוכל רחוב ומוצרי פופ מזויפים.

שמורת היער DHADHIÁ במרחק של כ-40 ק"מ מאלכסנדרופולי שוכן יער בלב ליבו של עמק Évros. שטחו הוא למעלה מ-350 קמ"ר וגדלים בו בעיקר עצי אורן ואלונים. מלבד העצים יש באזור צמחייה עשירה ומגוונת, אשר אשר מוגנת היטב על ידי ארגוני הסביבה. האטרקציה העיקרית שסביבה מגיעים לכאן מבקרים היא העופות הדורסים שחיים בשמורה. כמעט כל הזנים של העופות הטורפים שישנם באירופה נמצאים כאן. בין היתר תוכלו לראות כאן בזמנים שונים לאורך השנה, בזים, נצים ונשרים נדירים. בתוך היער ישנו גם מתחם מחקר בו ניתן לבקר (בתשלום) ולהתרשם מתערוכות מידע על בעלי החיים באזור. משם יוצאים גם מסלולי טיול רגליים מסומנים. 

עוד על תראקיה :   אזוריה הצפון מזרחיים של יוון מרכזים בתוכם עניין רב, אך למרות זאת הם עדיין אינם כה צפופים ומלאי תיירים , זוהי יוון שונה במידה רבה, חלקם של המיעוטים בה רב מאד, הן תורכים והן בולגרים (בוגמילים). ההבדל בין הערים בחבל לבין הכפרים ההרריים המרוחקים, מאד מובהק. אזור תראקיה הוא כנראה הפחות מוכר, אך הוא בהחלט מלא הפתעות, ומי שיטרח ויגיע וירצה להתרשם יגלה קרוב לוודאי עולם מרתק ולא ידוע, "תראקיה" העתיקה היתה גדולה בהרבה מזו שביוון העכשווית. היא כללה שטחים הנמצאים כיום בבולגריה, בטורקיה האירופית ובסרביה, ממלכה גדולה התקיימה כאן במאה ה5 לפני הספירה, אך זו נחלשה כאשר המקדונים הלכו והתחזקו, אולם הממלכה הראקית התקיימה עד המאה הראשונה לספירה. בתקופת אלכסנדר מוקדון גוברת ההשפעה ההלנית. כאשר רומא הופכת לדומיננטית, עוברת במקדוניה הדרך החשובה מרומא לביזנטיון (איסטנבול של היום) ששרידיה ניכרים עד היום, מדובר ב"כביש של ממש" ויה-אגנטיה שהיתה המשך של ויה אפיה מרומא, דרך חשובה שאיפשרה לרומא להמנע מסכנות המסע בים בכדי לשמור על הקשר עם המזרח. בשפך "המאריצה" הנהר התוחם את יוון בגבולה המזרחי עם תורכיה, שרידים של תחנת דרכים על הדרך הזו, שצוות איי יוון ביקר בהם בתהליך השחזור לפני כשנתיים, עדין נותרו גשרים מאותה תקופה!.
 
תקופה שהשאירה סימנים רבים קשורה בירידתה של האימפריה העותומנית, עד 1878 האזור כולו וגם מקדוניה הגובלת ממערב היה בידי העותומנים מאות בשנים אך ב1878  האזור נמסר לבולגריה בהסכם בין העותומנים לרוסים, וחוזר חלילה לידי יוון הוא נמסר רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. עד היום גרים באזור תורכים רבים (אל אף הטרנספר הגדול ב1924). השפה התורכית נשמעת לעיתים קרובות בכל ערי האזור. אך גם מיעוט בולגרי מאד מורגש, בעיקר בכפרים המרוחקים. הגבול בין בולגריה ליוון עובר בהרי רודופה המפרידים בין הארצות ,אנו צוות איי יוון נכנסנו מבולגריה, ולאחר יום בעיר היוונית הצפונית ביותר "דידימותיכו" נסענו לאלכסנדרופולי, בכביש הנושק לגבול בולגריה, כמעט יחידים על הכביש, תחושת "סוף העולם" נפלאה, פעם היו כאן מחנות צבא, אך אלו נטושים לאחר ששתי הארצות חברות באיחוד האירופי, ממה שרואים כאן מאד קשה לחוש שאתה באירופה.  הנוף הוא מעבר מיער מרכז אירופי ליער ים תיכוני ככל שמדרימים מופיעים יותר עצי זית, לפני שיורדים למישור של אלכסנדרופליס, עשרות (אולי יותר?) טחנות רוח מודרניות ליצור חשמל, הנוף הנגלה בדרום הוא של הים התיכון, וביום טוב אפשר להבחין מרחוק בצללית המרשימה של האי סמותראקי. החבל נמשך עד למחוז מקדוניה המוכר הרבה יותר. על האתרים במחוז, על הערים קמוטיני, קסנטי והעיר אלכסנדרופוליס נקודת מוצא ראשונית טובה להגעה לטיול במחוז זה היא העיר סלוניקי