בעקבות החלטה שהתקבלה עוד ב-2019, באיחוד האירופי - התקנה SUP Directive - במסגרת מאמץ להילחם בפסולת הפלסטיק ומימוש של רגולציות סביבתיות חדשות, נכנס לתוקף החוק המחייב את מדינות האיחוד האירופי (מדינות השנגן) ליצר, לשווק ולמכור בקבוקי שתיה שהפקק אינו נפרד מהם, כלומר אינו מתנתק (לפחות לא בקלות). לא בנוסף לבקבוקים הקיימים אלא אך ורק בקבוקים כאלה. החוק נכנס לתוקף בשנת 2024, ויוון היא אחת המדינות הראשונות שהחלה ביישומו, גם עוד קודם לכן.
הסיבות לכך הן:
- מניעה של זיהום סביבתי, ופקקי הפלסטיק הם חלק מרכזי בפסולת הפלסטיק, הם קלים להתפזר ובעיקר מזהמים את מקורות המים, שמהם יש רבים ביוון כמובן: בראש ובראשונה הים, שם הפקקים הם גורם מרכזי לפגיעה בבעלי חיים ימיים, הם קלים לבליעה והנזק שהם מסבים ברור. וכן מקווי מים נוספים כמו מעיינות, נהרות ואגמים, שפקקי הפלסטיק מוצאים את דרכם אליהם בקלות.
- סיבה נוספת למהלך היא שיפור תהליכי המיחזור, כאשר הפקק נאסף יחד עם הבקבוק, מגיע למחזור בצורה אחידה זה מייעל את התהליך של המחזור. אם כי, המתנגדים דוקא מבססים את טענותיהם על נקודה זאת, וטוענים שהבקבוק והפקק דורשים תהליך מעט שונה של מחזור כיוון שמדובר בסוגים שונים של פלסטיק והבלתי נפרדות של הפקק דוקא מסרבלת את התהליך ופוגעת בו... אנו לא חושבים שזה נכון. מה דעתכם?
- הרגולציה מאלצת את היצרנים לתכנן בקבוקי שתיה או אריזות אחרות לשתיה (קרטון למשל) שמתאימים להתחשבות סביבתית, כלומר מאלצת את היצרנים לעבור לשימוש בחומרים שהם יותר ידידותיים ויותר ברי מחזור.
המתנגדים לתהליך הם מן הסתם היצרנים או כל מי שמסיבה זאת או אחרת נדרש לשינוי והשינוי מיתרגם לכסף.