טיול ביוון - קבוצת בני

יצאנו משדה התעופה למלון בסלוניקי ללילה, כל הדרך חשבתי על טווח הגילאים שהפתיע אותי קצת [סיון-חכה חכה, עוד לא ראית כלום J ] ועל כל האתרים בטיול שבהם יכולות להתעורר בעיות עבורכם בניסיון למצוא פתרונות יצירתיים, בסוף יצא שהפתעתם אותי לחלוטין!! לאחר כל ההתארגנות במלון כולם פרשו לישון, הטיול מתחיל בבוקר, לילה טוב.

היום הראשון לטיול, ארוחת בוקר במלון, וידוי קטן – באתו הבוקר זכרתי את כל השמות אך לא זכרתי מי זה מי, השמות קצת התערבבו לי למרות שהקלתם עליי עם דאבל דליה, אמיר ועמירה. את הבוקר התחלנו בצעידה לאנדרטת השואה ומשם למגדל הלבן ופסל אלכסנדר מוקדון. כבר בזמן הצעידה היה ניתן לראות את החברות ארוכת השנים, את ההיכרות המעמיקה וההתחשבות אחד בשני.

אכילאס הגיע לאסוף אותנו ונסענו להפסקת קפה ולטעום "טריגונה" אחד הקינוחים הידועים של סלוניקי. משם המשכנו לביקור במוזיאון היהודי ולאחריו נפרדנו מסלוניקי לשלום ונסענו לבקר במפלים של אדסה, בימים שלפני היה קצת גשם אז זרימת המים הייתה חזקה מהרגיל ועוצמת המפל הייתה מרשימה אך לא יכולתי להתמקד בזה אפילו לרגע כי כל הזמן חששתי שמישהו חלילה יחליק. ארוחת צהריים קלילה ויאללה ממשיכים בדרכנו לורגינה. מוזיאון קברי המלכים היה יעד חשוב עבורכם ושמחתי לראות שנהניתם ממנו כפי שציפיתם ובכלל ליהנות ממנו יחד איתכם. בשלב הזה של היום מזג האוויר כבר השתנה קצת, נהיה קר יותר וקצת גשום ואנחנו היינו בדרכנו לקסטוריה ללילה, אתם כבר הייתם מוכנים מראש ומצוידים במטריות ולא נתתם לזה להפריע לכם. אהבתי את הגישה, אהבתי גם את העובדה שדיברנו על זה כל יום וכל יום מחדש זכינו למזג אוויר טוב במהלך הטיול- אני מנסה לסדר לכם מעמד רשמי באולימפוס על כך, בעיקר לך עמירה. בארוחת הערב בטברנה בקסטוריה הופתעתי רשמית מהגילאים, היה ניתן לראות את זה עליי עם פרצוף ההלם שלי וזה היה בעיקר כי קיבלתי מידע אחר וגם כי במהלך היום למדתי להכיר אתכם קצת והייתי בטוחה שאתם הרבה יותר צעירים. בשלב הזה כבר פחות חששתי משאר ימי הטיול כי הבנתי עם מי יש לי עסק ובסוף הטיול כבר הבנתי כמה שובבים אתם אבל חכו, חכו, עוד נגיע לזה..

את היום השני לטיול פתחנו בביקור במערת הדרקון בקסטוריה, לא הכי גדולה שיש אבל בהחלט מיוחדת ומרשימה. אחרי המערה טיילנו קצת לאורך האגם, דליה שיחקה קלאס על לבבות הגרפיטי שבמדרכה ואז המשכנו לקפה קצר על האגם, איזה כיף שבני חובב קפה כמוני. אחרי קסטוריה נסענו לכיוון זגוריה-אחד היעדים המרכזיים בטיול שלנו אך לא לפני שעצרנו לתצפית קלה על הר גראמוס ומשם לקוניצה על גבול אלבניה לארוחת צהריים. היום נמשך עם ביקור בגשר הישן מעל נהר האוס, עצירה קלה לראות את שרידי הגשר ההיסטורי שפוצצו היוונים כדי למנוע מהגרמנים להיכנס ליוון דרך אלבניה וביקור מעניין במיוחד במנזר מוליבדוסקפאסטי. חשבתם לפני הטיול שתדליקו נרות במנזר? ההתרגשות של הנזיר שהסביר על ציורי הקיר והלוקום הביתי שלו בהחלט הוסיפו עניין לביקור אבל עדיין לא סיימנו, ביקרנו גם בכפר הסמוך שקיבל את שמו מאותו המנזר וצפינו בו על גבול אלבניה – יוון, פה כבר הבנתם שאכילאס שלנו נהג וירטואוז שמתמרן היטב בסמטאות הצרות של הכפר. אחר כך נסענו לכפר אריסטי, עצירה קצרה להגיד שלום לסיון ועל הדרך ראינו את פריקת הענבים להכנת הציפורו המקומי. עוד אתר נוסף ליום זה היה הכפר ויקוס לתצפית על קניון ויקוס מצפון. היום הסתיים בהתמקמות במלון וארוחת ערב בטברנה המקומית.

את הבוקר של היום השלישי לטיול פתחנו בהליכה בחורש לאורך נהר הוידומאטיס שם עודד קיבל את הכינוי Special forces dude מאכילאס וקיצר לי כמה שנים מהחיים J . כבר ידענו שהולך להיות יום יפה אז הוחלט לבצע רפטינג. כן, כן, רפטינג!! ואני שחשבתי שהרפטינג יעייף אתכם יצאתי מופתעת שוב, חזרתם מלאי אנרגיות!! פיקניק קל ליד גשר הוידומאטיס הישן וממשיכים בטיול: יער האבנים, תצפית אוקסיה המרהיבה על קניון ויקוס ומשם למנזר אגיה פארסקבי לעוד תצפית נהדרת על קניון ויקוס אבל... ההגעה לשם היא בהליכה, העלייה חזרה תהיה קצת קשה עבורכם, לא רצינו שתפספסו את התצפית אז כאן נכנס אכילאס לתמונה ובנחמדות יוונית טיפוסית סידר לנו הגעה עם הרכב עד לכניסה למנזר במקום שאסורה בו בכלל כניסת רכבים – רק ביוון J  אחרי התצפיות המשכנו לגבי המים בין הכפרים פפיגו למיקרו פפיגו ולארוחת שישי בטברנה עם מרפסת שנשקף ממנה נוף נהדר לפסגת אסטרקה. שבת שלום.

שבת בבוקר יום יפה....אז זהו שלא, מזג האוויר השתנה לנו, נהיה קר יותר וגשום קצת אבל זה לא עצר אתכם. יצאתם בכל הכוח לעוד יום טיול נהדר בכפרי זגוריה: ביקור בכפר דילופו, ביקור בגשרים המפורסמים של האזור ובכפר קיפי. ארוחת צהריים נהדרת בכפר ויטסה שהיא חוויה קולינארית בפני עצמה או כמו שדליה אמרה: "מסתבר שאפשר ליהנות ולהיות שבעים גם בלי בשר". אפילו לאמיר שלא אוכל פטריות ואסיליס השף דאג למנה מצוינת. פאמה פאמה, ממשיכים- תצפית על מדרגות וראדטו, ביקור בכפר קפסובו, הפסקת קפה שם בחנות הקטנה והמוזרה, זאת עם הסטרנה שבפנים. חזרה למלון להתארגנות ונסיעה בכביש הנחש למיקרו פפיגו לארוחת ערב. את הארוחה הזאת לא תשכחו הרבה זמן ולא בגלל האוכל אלא בגלל הטרקטורון, אקסטרים כבר אמרנו? הדרך חזרה אחרי הארוחה הייתה מלאה בקול הצחוק המתגלגל והמדבק של נטע שאיכשהו חשבה על נסיעה בטרקטורון בחלוק ולרגע לא דמיינה את ההפתעה שתכננו לה במלון לכבוד יום הולדתה. ריגשתם אותה, אין ספק! ריגשתם אותי, מאוד! שכולנו נזכה לחברים כמוכם במהלך חיינו.

יום ראשון בבוקר, שבוע טוב. עוזבים את זגוריה, אני עוזבת את המקום שהיה ביתי בחודשים האחרונים. זה כבר היום החמישי לטיול, יום ההולדת של נטע, הזמן רץ כשנהנים. היום הזה היה היום של אכילאס ללא ספק. נסענו ליואנינה, הוא רצה להראות לכם את העיר שלו אז התחלנו מתצפית מדהימה על יואנינה, על האגם שלצידו היא יושבת והאי שבאגם. נסענו לטייל בעיר העתיקה, שטנו לאי לבקר במוזיאון עלי פאשה ומשם נסענו כפר מצובו לארוחת צהריים ולנסיעה מסביב לאגם המלאכותי עם הצבעים המרהיבים של תחילת השלכת. אתם הפתעתם את נטע בערב לפני והיא תכננה להפתיע אתכם ולהזמין את כולם לקפה ועוגה אז נסענו לעצירת יום הולדת מתוקה במיוחד ומשם המשכנו ליעד מרכזי נוסף בטיול שלנו-צומרקה. העצירה הראשונה שלנו בצומרקה ולמעשה היעד האחרון של יום זה היה מנזר צוקאס אבל המנזר למרות ייחודו לא היה מעניין כמו הנוף המרהיב הנשקף ממרפסת התצפית שלו. את היום סיימנו בארוחת ערב בטברנה מקומית וביתית, לא יודעת מה איתכם אבל אני אהבתי את עוגת הגבינה שקיבלנו לקינוח. הליקרים בסוף הארוחה בטוח היו טעימים.

את היום השישי לטיול פתחנו בעוד קצת אקסטרים, אכילאס הבין שקטן עליכם אז החליט לקחת את הוואן שלנו לנסיעת שטח קלה וככה הרווחנו נוף משגע ליד כנסיית פרופיט איליאס [הנביא אליהו]. לאחר הפתיחה היפה המשכנו לממלכתו של אכילאס- נהר האראכטוס לראות איך טבעה חתיכה מההיסטוריה בגשר הפלאקה ואז הגיעה עוד הפתעה עבורכם מאכילאס-קטאראקטיס, מפלי המים המרהיבים. שם קצת כעסתי על אכילאס כי לקח אתכם עד לתחתית המפל ואני שוב חששתי אבל אתם נהניתם וזה היה הכי חשוב. לאחר שהסתיים האקסטרים ליום זה המשכנו למנזר קיפינה הבנוי על צלע ההר [תאמינו לי שגם אני לא מבינה למה הנזירים היו צריכים מיטה זוגית], בדרך למנזר עברנו בגשר מעל נהר קלאריטיקוס, המשכנו לכפר קלאריטס לקפה [תודה לך בני] שם זכינו להפתעה מוזיקלית- המקומיים בטברנה המקומית שותים ציפורו, מנגנים בקלרינו ושרים ככה סתם בצהרי היום. אחרי החוויה הנחמדה המשכנו לאגיוס גאורגיוס לתצפית הכי שווה על עמק ונהר קלאריטיקוס, לכפר סיראקו ואיך אפשר בלי עוד גשר? הפעם אחד על נהר האראכטוס. את היום סיכמנו בארוחת ערב נחמדה במלון.

בוקר טוב, זוכרים את הפסלים המעניינים והיפים שראינו בדרך בהגעה לצומרקה? אחרי שראיתי כמה התעניינתם לגבי הפסלים ועוד סיפרתם שאתם אוהבים אומנות לא יכולתי לוותר אז החלטתי להפתיע ולפתוח את הבוקר במוזיאון של הפסל שיצר את הפסלים המעניינים האלו. אתם נהניתם ואני זכיתי לחיבוק מעמירה. פתיחה טובה ליום בו עזבנו את צומרקה. המשכנו לארטה, זכינו ליום יפה במיוחד, הפסקת צהריים באמפילוכיה ליד הים, הפלגה לאורך גשר ריו-אנטיריו ומגיעים לדיאקופטו. איך חיכיתם עד יום לפני סיום הטיול כדי להראות לי כמה אתם באמת שובבים?? דליה יקרה אני שמחה שלא ידעת מה זה שרלילה [מתנצלת מראש בפני הקוראים], גרמת לנו לצחוק אדיר!! אפילו אכילאס נהנה מהבדיחה, הוספנו לנו עוד מילה לאוסף המילים בעברית שהוא יודע. ארוחת ערב ולישון, מחר אתונה!!

היום האחרון לטיול, מבקרים בתעלת קורינתוס, עודד הפליג בה כבר לפני שנים רבות ואני לא אציין באיזו שנה כי עודד הוא Special forces dude וכהגדרתו "זריז ושובב"- מסכימה איתו! ממשיכים הלאה, אתונה מחכה לנו עם העומס, הפקקים ובעיות החניה אבל כל זה לא מפריע לנו מלהגיע לסופלאקי הכי טעים בעיר, עשו טובה ואל תגלו לאף אחד את המיקום, אם יהיו שם גם תיירים בנוסף למקומיים זה ייקח נצח לקבל את המנה שלנו. אחרי האוכל עברנו לחלק החשוב של הביקור באתונה- מוזיאון האקרופוליס החדש האהוב עליי מאוד. משם המשכנו ליקאביטוס לתצפית על העיר ופה חייבים תודה נוספת לאכילאס, מזל שלנו שהוא יודע לפלרטט, זה עזר לנו לקבל את הרכבל לפני הזמן, אומנם לזמן קצר אבל לפחות הוא דאג שגם דליה תקבל את החלק שהיא רצתה בטיול.

זהו, זה כמעט הסוף, הגענו לווליאגמני בריביירה האתונאית לארוחה מסכמת של הטיול ובסיום הארוחה פתאום התחלתי לעכל שהטיול הסתיים. בשדה התעופה- חיבוקים, נשיקות, טלפונים, נשמור על קשר ועמירה שאומרת לי שזה כבר כמו משפחה, התרגשתי, גם אכילאס, היה קצת קשה להיפרד.

בוקר, שקט לי מדי, חסר לי משהו...כן, הסתיים הטיול ואני כבר מתגעגעת אז מה עוד נשאר לי להוסיף מעבר למה שאמרתי לכם בארוחת הסיום? לא הרבה אז רק אזכיר לכם: בני, דליה ודליה, אמיר, נטע, עודד ועמירה שאתם סופר קולים, תישארו כאלה ו...חלוקים, פינה ושרלילה [המבין יבין] – הייתי חייבת, עדיין צוחקת.

מחכה לצפייה בסרט, מבטיחה שאם אהיה בארץ אגיע עם חלוק J

באהבה גדולה מאכילאס וממני.